תורה ותפילה מירושלים

חזרה לרשימת השיעורים

להתחתן עם אישה שנייה

הועבר ע"י : הרב שלמה אבינר

לפני מספר ימים התפרסמה הודעה בעלוני שבת שכל הרוצה להתחתן עם אישה שנייה יפנה למספר וכו'.

 

יש שלשה נימוקים למה לקחת אישה שנייה:

א. כדי לנצח מבחינה דמוגרפית.

ב. יש גברים שזה יציל אותם מאיסורים.

ג. יש נשים מבוגרות שהתייאשו מלהתחתן.

 

כל אלה נימוקים של הבל.

 

א.      בעניין הבעיה הדמוגרפית, אישה לא יולדת בשביל לפתור בעיות דמוגרפיות, אלא משום שיש לה תשוקה פנימית ללדת ולגדל ילדים. תשוקה טהורה, תשוקה שרבש"ע הטביע בתוכה. נכון שיש לזה תועלת דמוגרפית, אך האישה אינה מכונה ליצירת ילדים עבור פתרון בעיות דמוגרפיות.

 

ב.      בעניין הבעיה של הגברים - שיעשו תשובה. אם הוא נשוי ויש לו יצרים, זה לא פתרון לישא אישה שנייה. לא מתחתנים עם אישה כדי לפתור בעיות של יצרים, אלא מתוך אהבה, אחווה, שלום ורעות. זה לא כל כך 'מחמיא' לומר בשידוך שאדם רוצה להתחתן בגלל יצרים. לכמרים הקתולים אסור להתחתן, אז הם עושים עבירות מהבוקר עד הערב. לעומתם, הפרוטסטנטים אמרו שבמקום ללכת לפרוצה אפשר להתחתן. ממש מחמיא לאישה. כמו שלא מתחתנים בשביל דמוגרפיה, כך לא מתחתנים בשביל להרגיע את היצר. מה יקרה אם האישה השנייה לא תועיל נגד היצר? הוא ייקח עוד אחת?

 

ג.       בעניין הנשים המבוגרות, זה לא מספיק להתחתן. היכן שיש שתי נשים יש מריבות. הקשה רבנו הרב צבי יהודה בשיחה 'איש ואישה' (מובא ב'בת מלך' עמ' 23), שלפי הט"ז (יו"ד קיז סק"א) אם כתוב בתורה שדבר מסוים מותר, חכמים לא יכולים לאסור אותו. על פי זה קשה, שהרי כתוב בפירוש בתורה: "כי תהיינה לאיש שתי נשים" (דברים כא, טו), וכיצד נסביר את החרם של רבנו גרשום שלא לישא שתי נשים (שו"ע אה"ע א)? תירץ רבנו הרב צבי יהודה, שבהמשך הפסוק כתוב: "האחת אהובה והאחת שנואה". כשיש שתי נשים אחת אהובה ואחת שנואה. אברהם אבינו התחתן עם שרה ועם הגר, משום שזה היה מקרה מיוחד, ולא היה ביניהן שלום ואהבה. יעקב אבינו התחתן עם רחל ועם לאה (בעל כרחו), ועל זה כתוב: "כי שנואה לאה" (בראשית כט, לא). אמנם היא לא הייתה שנואה ממש, אך לא הייתה אהובה כמו רחל (רמב"ן שם).

 

מעבר לכל הנימוקים הנ"ל, המציאות מראה שאיש לא יודע להסתדר אפילו עם אישה אחת. חוץ מגירושים במובן הרגיל, יש גם גירושים רגשיים, זה נקרא "משבר שחיקת האהבה הרומנטית", בני הזוג לא אוהבים אחד את השני, הם חיים כמו שותפים לדירה. אם אדם יצליח לחיות באושר עם אישה אחת זה יהיה הישג גדול. שביעית מהנשים הן מוכות פיזית, ויש עוד המוכות נפשית, על ידי ביקורת מתמדת, עלבונות וכו'.

 

באותה הודעה שהתפרסמה, הובאה תשובה של הג"ר עובדיה יוסף בשו"ת 'יביע אומר' (ח"ח אה"ע ס' ב). שם, כדרכו בקודש, הוא מביא הרבה פוסקים שאומרים שהחרם של רבנו גרשום לא חל על הספרדים. האם הגר"ע יוסף אמר פעם למישהו להתחתן עם שתי נשים? האם בהלכות נישואין שלו כתוב להתחתן עם שתי נשים? האם בספר 'שובע שמחות' כתוב להתחתן עם שתי נשים? הגר"ע יוסף דן בתשובה על מישהו שאשתו סוחטת ממנו כסף כדי לא להתגרש ממנו, אז הוא מתיר לו לקחת אישה שנייה. יש מקרים יוצאי דופן. גם במצב שהאישה חולת נפש ואי אפשר לתת לה גט, משתמשים בהיתר הזה על מנת להתיר לאיש להתחתן עם אישה נוספת.

 

פעם הלכתי לאירוע המכונה "דינר". ישב לידי דיין וסיפר לי שאחד פנה אליו בבית הדין בבקשה להתחתן עם אישה נוספת, מכיוון שאשתו לא יכולה ללדת. אמרתי לדיין שיש איסור בחוק לבצע מהלך כזה, הוא אמר שאפשר להשיג אישור. אמרתי לו שאשתו של אותו אדם אינה רוצה, הוא ענה שהיא אמרה שהיא רוצה. אמרתי לו שסחטו אותה רגשית ובאמת אינה רוצה, אז הוא הודה שאחרי שהאישה הסכימה הם ישבו איתה לבד והיא פרצה בבכי.

 

יש אומרים בדיחה: הרי שאלו בפורים איך זה יכול להיות שהיו לאחשורוש שלוש חמות? "וחמתו בערה בו" (א, יב), "כשוך חמת המלך" (ב, א) ו"חמת המלך שככה" (ז, י).  והיו לו רק שתי נשים – ושתי ואסתר?  תירוץ: גם ושתי עשתה משתה נשים.  התיחס אליה כאילו היא שתי נשים...

לכן, עצתי היא, שהאדם ישקיע באשתו כאילו היא שתי נשים, וכך הקשר ביניהם יהיה בריא וחזק.